מדוע לא ניתן להשתמש במטפי קצף לשריפות חשמל?

הסיבות לכך שלא ניתן להשתמש במטפי קצף בשריפות חשמל כוללות בעיקר את ההיבטים הבאים:
1. סכנת מוליכות: חומר הכיבוי המותז על ידי מטף הקצף מכיל מים, שהם מוליכים. בשריפה חשמלית, אם אספקת החשמל לא מנותקת לחלוטין, ייתכן שהציוד החשמלי עדיין פעיל. השימוש במטפי קצף יגביר את הסיכון להתחשמלות, והזרם עלול להיות מועבר דרך קצף ומים, ולגרום לפציעת הלם חשמלי לצוותי ההצלה.

2. נזקי בידוד: ציוד חשמלי מתוכנן עם ביצועי בידוד מסוימים כדי למנוע דליפת זרם. המים והכימיקלים האחרים בחומר הכיבוי הקצף עלולים לחדור לתוך הציוד החשמלי, לפגוע בשכבת הבידוד שלו, לגרום לקצר חשמלי או לנזק קבוע ואף לגרום לשריפה חדשה לאחר הכיבוי.

3. התעצמות האש: שריפות חשמל מלוות לרוב בטמפרטורות גבוהות. כאשר קצף על בסיס מים יוצר קשר עם רכיבים חשמליים בטמפרטורה גבוהה, הוא עלול להתאדות במהירות וליצור אדים, מה שעלול לא רק להפיץ את האש, אלא גם להגביר את הסיכון להתפוצצות, במיוחד בחללים סגורים.

4. מנגנון כיבוי לא מתאים: מטפי קצף משמשים בעיקר לכיבוי שריפות על ידי כיסוי משטח הלהבה ובידוד חמצן, ומתאימים לשריפות מסוג A (חומר מוצק) וחלק מסוג B (נוזל). שריפות חשמליות דורשות חומרי כיבוי שיכולים לשבור במהירות קשתות, לקרר ציוד ולמנוע מוליכות, כגון אבקה יבשה (לא מוליכה) במטפי כיבוי אבקה יבשה, CO2 במטפי פחמן דו חמצני או מערכות כיבוי נקיות בגז. חומרי כיבוי אלו יכולים לכבות שריפות חשמל בצורה בטוחה ויעילה יותר.

לסיכום, בעת כיבוי שריפות חשמל יש להעדיף ציוד כיבוי לא מוליך כמו מטפי אבקה יבשה ומטפי פחמן דו חמצני. אם התנאים מאפשרים, יש לנתק תחילה את החשמל לפני ביצוע פעולות כיבוי כדי להבטיח בטיחות ויעילות.